דרוג:
על מנת להבין את הבעייתיות יש להבין תחילה מה עומד מאחורי הרעיון של מיסוי מקרקעין. בדומה למיסוי בתחומים אחרים, המדינה קובעת שאם אנחנו מחזיקים בנכס ומוכרים אותו, עלינו לשלם למדינה מס, שכן אנחנו נהנו מהנכס והרווחנו עליו, חלק מהרווח הזה צריך ללכת למדינה. כמובן שיש מי שמתנגד לכך וטוען שאין זה הוגן שהמדינה תשתתף ברווחים של האזרחים, מצד שני יש לומר שיש הטוענים שזה נכון שהמדינה תיקח חלק, גם בגלל שמטרת המדינה היא לעזור לקבוצות חלשות בחברה, הן לא יכולות ליהנות ממצב דומה, קרי רווח על נכס כי אין להם נכסים וכן בגלל שהסיבה (לפחות באופן חלקי) שערך הנכס עלה, זה בגלל שהמדינה השקיעה באזור ופיתחה אותו. כיצד מיסוי מקרקעין עוזר יותר לעשירים אפשר להסתכל על נקודה זו בכמה מובנים. ראשית, מס שבח, אותו מס שהמדינה מטילה על מכירת נכסים, לא מושתת בהכרח על מי שמוכר את הנכס, שכן הוא יכול להשתית את המס הזה על מחיר הנכס ובכך למעשה מי שמשלם את המס או חלקו זה הרוכש, ולא בהכרח המוכר. חשוב יותר, בכל הקשור למס שבח הוא, שאחת לכמה זמן אנחנו שומעים שהפתרון לבעיית הדיור היא הפחתת מס שבח, כלומר שבעלי נכסים לא יצטרכו לשלם אותו, אז יהיה להם יותר אינטרס למכור את הנכס. כמובן שזה אומר שהם ייהנו מרווח גדול יותר. יש לציין שמי שמחזיק דירה מעל לארבע שנים (בתנאי שזו דירתו היחידה) והוא מוכר אותה, אז הוא לא משלם מס שבח, גם כאן מי שנהנה מזה הוא בעל הנכס. שנית, אנחנו רואים כיצד הניסיונות השונים להטיל מס על מי שמחזיק למעלה מדירה אחת, מתמוססים. הבעיה הגדולה בישראל בתחום הדיור היא שיש לא מעט אנשים שמחזיקים למעלה מדירה אחת, כשהדירה השנייה ומעלה הן דירות להשקעה, כלומר דירות שמשמשות לשכירות. בדרך כלל מי שמחזיק בדירות להשקעה הם אנשים עשירים שיכולים להרשות לעצמם לעלות מחירים על חשבון השוכרים. חוסר היכולת להטיל עליהם מס, או לכפות עליהם למכור את הנכסים, גורמת לכך שיותר אנשים מחזיקים לאורך זמן דירות כאלה והם גורמים לעליית מחירים. נקודה אחרונה שיש לציין, גם עצם העובדה שהמדינה לא מוכנה לפקח על השכירות, תורמת לדעת רבים לאנשים עשירים, מאחר והם יכולים להטיל מס כראות עיניהם, בידיעה שבמצב הנוכחי של השוק, לשוכרים אין ברירה אלא לשלם את המחיר הגבוה. כיום גם החוק לא מחייב אותם להגביל את השכירות בשנה השנייה, ועל כן הם יכולים לעלות את המחיר בעשרות אחוזים ללא פיקוח. תגיות של המאמר:
|