דרוג:
השירים ב"אלוהי הלב" נוגעים במות האם, משאלות ואכזבות, אהבות נושנות, רגשות סוערים, תשוקות ובגידות, רגעי אושר קטנים, צער על הזמני והחולף, המשאלה להותיר חותם, מפגשים אקראיים ובדידות, תעתועי לילה וחרדות מפני קמילה, רשמי מסעות ומפגשים עם דמויות מרגשות, חמלת בעלי חיים, רגשות זעם ורגעי חסד, נגיעה בבנאלי ובנשגב, ותהיה על חווית הקיום והבריאה, כפי שכתוב בסיפא של שיר נושא של הספר: "…אֱלֹוהֵי הַלֵּב הוּא גָּרְגֵּר חֶמְלָה וּדְמָמָה".
צעד אמיץ לכתוב ולחשוף כך את רגשותיו, למי שתרם רבות כמדריך חקלאי לאלפי חקלאים מהניסיון המעשי שלו בחקלאות והמידע התיאורטי בכלכלה וניהול, במהלך שנות עבודתו הרבות, וליווה את תהליך השינוי המבני בענף החקלאות בארץ, שהתאפיין במעבר ממשקים קטנים -חלקם לא יעילים- ליחידות ייצור גדולות, המנוהלות על ידי חקלאים יזמים, וביניהם חדשנים בשיטות הניהול ובאימוץ טכנולוגיות וזנים. מקורות ההשראה לרבים משיריו של אריה בספרו הראשון קפלי הזמן שיצא לאור ב- 2018 , נבעו מחוויות הראשוניות של מרחבי הכפר, השדות הירוקים, הבתים הישנים, עשבי חורף העוטים כפור ושלפי הדגנים מוכי השרב בקיץ, ואילו התשתית לרבים משיריו בספרו השני, אלוהי הלב, שיצא זה עתה לאור, מהווה אופיו המופנם והרגיש, הנחרד לעיתים קרובות אל מול עולם רועש ופעמים כאוטי, כשבעומק התודעה השפעת בית גידולו והוריו שעלו ארצה מגרמניה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, במנוסה מאימי השלטון הנאצי. ובמיוחד אימו שנחשפה עוד טרם הולדתו לאבדן משפחתה, הורים ואחים, שנותרו שם ונספו, והתייסרה על כך בשארית ימיה. אף כי הצורך לבטא את המהומה הפנימית באמצעות כתיבה, היה קיים בו באריה כבר מגיל צעיר, התממש צורך זה רק בעשור האחרון, כשפרסם את שיריו בפייסבוק, טרם יציאתם לאור של צמד ספריו. ספר השירים הראשון של אריה -קפלי הזמן- יצא לאור באביב 2018 וכפי שמציינת עורכת הספר המשוררת והסופרת ציפי שחרור: "מרבית השירים בו מהלכים מן הפנים אל החוץ ומקפלים בהם שדות מוריקים פרא, נופי בית וחוויות ילדות". "לעומת זאת", מוסיפה ציפי שחרור, שערכה גם את ספרו השני אלוהי הלב שיצא עתה לאור: "השירים באלוהי הלב מהלכים מן החוץ פנימה אל נבכי הנפש הבוחנת, התועה ואינה מרפה."
תגיות של המאמר:
|
|