המחאה החברתית, פילנתרופיה ועסקים חברתיים
|
דרוג:
 המרכז לחקר מיזמים עסקיים-חברתיים, המכללה האקדמית בית ברלמוקד מרכזי של המחאה החברתית הגלובלית המתפשטת מלונדון עד בואנוס איירס ומרומא עד סיאול, וגם אצלנו, הוא חוסר השוויון בחלוקת העושר בעולם ושיטה המאפשרת ריכוז משאבים אדיר בידי מספר קטן מאד של בני אדם. לרצון המשקיעים למקסם רווחים, אין גבולות ואין תקרות. למי שיש מיליון או מיליארד רוצה עוד אחד ועוד אחד. לא פלא שרבים רואים בדינמיקה זו של צבירת עוד ועוד נכסים תאוות בצע, שכן מטרת צבירת הנכסים היא...צבירת עוד נכסים. לפי חסידי השיטה הקפיטליסטית הקלאסית זהו הגרעין הקשה של השיטה – הומו אקונומיקוס – האדם הכלכלי, שהתנהגותו מוכתבת עפ"י כדאיות כלכלית ומטרתו לצבור נכסים ומשאבים כלכליים. כדי למתן את התפיסה הנוקשה של צבר נכסים ומשאבים כלכליים בידי מעטים, התפתחה מאד הפילנתרופיה של בעלי אמצעים בצורותיה השונות – ע"י נתינה ישירה או באמצעות קרנות פילנתרופיות של יחידים או תאגידים. אלא שבדיקה מעמיקה של דפוסי הפילנתרופיה של בעלי ההון (עם כמה יוצאים מהכלל) מראה מצד אחד ששיעורי הפילנתרופיה שלהם מסך הרווחים ובוודאי מסך הנכסים שלהם הוא מזערי. מצד שני תרומה פילנתרופית של בעלי הון, מלווה כמעט תמיד ביחסי תלות של מקבל התרומה בנותן, המתבטאות בצורות שונות שאינן בהכרח תורמות לקידום המטרות שלשמן הן ניתנו. ראוי להדגיש שמדובר בתרומות הגדולות של בעלי ההון ולא של אלפי התורמים הבינוניים והקטנים, המבטאים בתרומתם הזדהות עם מטרות הארגון שלו נתרמו. אם בעבר התעלמנו ממגרעות אלה של הפילנתרופיה, כי כספם של התורמים היה חשוב לעמותות, בא המשבר הכלכלי והוכיח לא רק שפילנתרופיה של האלפיון העליון מעלה שאלות ערכיות, אלא שבשעה שהצרכים גדלים ויש צורך ביותר משאבים –היא דווקא מתכווצת.... פרדיגמה חדשה המתפתחת בעולם וגם בישראל היא זו של מיזמים עסקיים-חברתיים (social enterprises), ובמיוחד "עסקים חברתיים". ארגונים אלה, שלהם מטרות חברתיות, עושים שימוש במתודולוגיות עסקיות להשיג את מטרותיהם. כדי להצליח הם צריכים לעמוד במטרות החברתיות שהציבו לעצמם ולקיים את עצמם על בסיס מכירות של מוצרים או שירותים. אלה המצליחים יוצרים למעשה ארגון מטיפוס חדש שאינו עסק ואינו עמותה אבל שואב באופן טבעי מדפוסי הפעולה של שניהם. כך למשל, ההחלטות בדבר כיווני הפעולה של הארגון מתקבלות לא ע"י בעלי המניות בלבד אלא ע"י בעלי העניין. באנגליה ובארה"ב יש כבר תשתית משפטית לסוג זה של ארגונים המבטיחה שהמטרות החברתיות יישמרו והמאפשרת השאת רווחים, המופנים ברובם לקידום מטרות הארגון. תשתית חוקית כזו עדיין אין בארץ ובכל זאת יש כבר דוגמאות לפעילות של עסקים חברתיים, כגון מסעדות "ליליות" בת"א ורעננה וקפה רינגלבלום בב"ש, חברת "Call יכול" לשירותי מענה טלפוני ועוד. קידום ופיתח סוג זה של ארגונים הוא לא רק אינטרס של מספר יזמים "משוגעים לדבר" אלא של החברה כולה. מעבר לסיוע לאוכלוסיות מוחלשות, חשיבותם בכך שהם מוכיחים שניתן לנהל עסק מצליח שבבסיסו לא עומד הערך של תאוות הבצע. זהו כיוון העולה בקנה אחד עם הרעיונות של המחאה החברתית ושל הממשלה לצמצום הריכוזיות במשק. לפיתוח כיוון זה יש גם השלכות על הפילנתרופיה כפי שהיא מוכרת לנו. פעילות של עסקים חברתיים מחפשת משקיעים, לא תורמים. מדובר במערכת יחסים השונה מנתינה חד-סטרית עם סכנות התלות שבה. על הדברים האלה כתב כבר הרמב"ם במאה ה-12 בהציגו את שמונה מעלות הצדקה (הלכות מתנות עניים), שהגבוהה בהן היא זו של אדם התומך במי שכשל "ונותן לו מתנה או הלוואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות".
|
| © כל הזכויות שמורות למערכת פרסום הודעות יחסי ציבור | בניית אתרים ע"י  |