ד"ר רבקה שופן- אייך נפטרים מביישנות?
|
דרוג:
אייך נפטרים מביישנות? לאט לאט. אין כאן "קפיצות למים העמוקים" ואין כאן שום צורך לעבור מחסום. אחרי הכל, גם מי שסובל מביישנות, מתנהג בצורה משוחררת יותר בחברת אנשים שקרובים אליו במיוחדלדוגמא בני משפחה או במצבים מסויימים - כמו בערב בחושך (כשקשה להבחין בהסמקה או במבוכה). לאט לאט אומר לנסות ולהגדיל במעט, בצעדים קטנטנים, את החשיפה. אם הצלחנו להביע את דעתנו רק בחברת בני המשפחה המצומצמצת אז השלב הראשון, ביציאה מהביישנות, יכול להיות - להוסיף עוד אדם אחד, קרוב, שגם מולו ננסה להביע את דעתנו. רק אדם אחד מולו נתחיל להרחיב את התגובות המשוחררות שלנו. או אם קשה לנו ליישר מבט, נבחר מצב, סיטואציה, או אדם מולו נתאמץ ליישר מבט וגם אז רק לשניה קצרצרה. זה הכל. המחשבות על "לצאת מזה", "לפתור את הבעיה", "להפטר מהמגבלה" - נראות מאוד מאיימות ולרוב גם מצליחות לשתק. צריך לחשוב על צעד קטנטנן. זה הכל. |
| © כל הזכויות שמורות למערכת פרסום הודעות יחסי ציבור | בניית אתרים ע"י  |