עוה"ד טל איטקין מסבירה על הדרכים העומדות בפני האם לגביית מזונות הקטינים
|
דרוג:
פעמים רבות נקלע ההורה המשמורן, כאשר לרוב מדובר באם, לסיטואציה של חוסר אונים ממשי הנובע מסירוב האב לשלם את דמי המזונות שנפסקו בעבור הקטינים. כיוון שדמי המזונות תכליתם לספק את מזונם וצרכיהם הבסיסיים ביותר של הקטינים, הנחוצים לשם התקיימותם בכבוד, הרי שסירוב האב לשלם את דמי המזונות עשוי להעמיד את הקטינים בפני מצוקה קשה.
עורכת הדין טל איטקין מבהירה, כי המחוקק אשר מודע למצוקה אליה עלולים להיקלע הקטינים כתוצאה מהתחמקות האב מקיום חובת המזונות כלפיהם, פיתח שני כלים העומדים בפני האם אשר תכליתם לסייע בגביית דמי המזונות. גביית מזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל- הכיצד?  טל איטקין, כי הליך זה יכול להימצא כבלתי אפקטיבי, בעיקר במצבים בהם לאב אין הכנסה או רכוש, או כאשר האב אינו נרתע מצווי עיכוב יציאה מהארץ ו/או צווי מאסר, דבר שיש בו כדי להגביל במידה ניכרת את יכולת הטלת הסנקציות. במקרים דוגמת אלו ייתכן ויהיה עדיף לאם לפנות לאפיק הגבייה השני, המתבצע באמצעות המוסד לביטוח לאומי.גביית מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי- הכיצד? במסגרת אפיק זה, מקבלת האם מדיי חודש בחודשו סכום חודשי קבוע המשולם לה כקצבה מהמוסד לביטוח הלאומי. בחירה בחלופה זו יכולה להקל על האם באופן משמעותי, היות והיא פוטרת אותה מהניסיון הבלתי-פוסק לגבות את דמי המזונות בעבור הילדים מדיי חודש בחודשו, מדגישה עוה"ד טל איטקין. כיוון שהמוסד לביטוח לאומי הוא שמשלם לאם את דמי המזונות, הוא גם זה שפועל למיצוי הליכי הגבייה מול האב. כלומר, האם אינה תלויה בחסדיו של האב, המוסד לביטוח לאומי מעביר את קצבת המזונות מדיי חודש בחודשו בין אם הצליח לגבות מן האב את התשלום ובין אם לאו. ואולם, גם שיטה זו אינה חפה מקשיים. החיסרון העיקרי באפיק זה, הינו שלא משולם מלוא הסכום שנקבע ע"י בית המשפט, אלא סכום שנקבע בהתאם לדירוג שקבע המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, האם הפונה לאפיק גבייה זה אינה מוותרת על יתרת הסכום המגיע לקטינים, כיוון שבאפשרותה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל כמפורט לעיל ולפתוח תיק בגין ההפרש שבין המזונות בהם חב האב לבין הקצבה המשולמת מן המוסד לביטוח הלאומי. |
| © כל הזכויות שמורות למערכת פרסום הודעות יחסי ציבור | בניית אתרים ע"י  |