דרוג:
המסחר באופציות מעוף הינו אחד מתחומי המסחר הנפוצים ביותר בישראל. כדי להבין את מהות ואופן המסחר ננסה לתת רקע כללי מקדים.
מדד המעוף הינו מדד ת"א 25. מדד הכולל את המניות הגדולות והסחירות ביותר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. המדד כולל חברות ענק כמו טבע, כיל, החברה לישראל, חברות מזון ותקשורות גדולות ואף את הבנקים הגדולים ביותר. שער המדד נקבע בכל רגע נתון בהתאם לשינויים בערכן של המניות הנכללות במדד.
על אותו מדד בדיוק ובלי קשר אליו נסחרות מגוון רחב של אופציות אשר המסחר בהן נעשה בין שני צדדים: קונה האופציה ומוכר האופציה. העוסקים באופציות לא בהכרח מחזיקים במניות מדד המעוף בדרך כלשהי. המסחר בין שני הצדדים נעשה למטרות שונות שאין זה המקום לפרטן לעומק ובגדול רק נאמר שאלו למתחלקים בין גידור סיכונים לבין ספקולציה טהורה, אך מהות המסחר בין הקונה למוכר האופציה מתמקד בניסיון לנבא מה יהיה שערו של מדד המעוף בעת פקיעת האופציות (מועד ידוע מראש). לשם כך, נסחרות אופציות רכש ומכר (קול ופוט) בגוון רחב של שערים (סטרייקים).
בכדי להמחיש את אופן המסחר אתן דוגמא קצרה. נניח לרגע שמדד המעוף נסחר בשער 1200 נקודות. אם סוחר א' קנה אופצית רכש (קול) לפני כשבועיים על סטרייק 1180 נקודות במחיר של 500 ₪/אופציה וכרגע בדיוק המדד פקע בשער זה הרי שאותו סוחר יקבל: 20 נקודות * 100 (כל דבר מוכל ב-100 שהרי זהו המינוף הקיים באופציות) – כלומר הסוחר יקבל 2000 ₪. ולפיכך הרווח שלו הינו 1500 ₪ שהם הסכום שקיבל פחות עלות רכישת האופציה.
סוחר ב', זה שמכר לסוחר א' את אותה האופציה משום שחשב שמדד המעוף לא יפקע בשער כה גבוה יפסיד במקרה זה את הרווח שהרוויח סוחר א' כלומר 1500 ₪.
|