סקר בחירות במכללה האקדמית גליל מערבי

דרוג:

86% אחוז מהציבור מתכוון להצביע בבחירות הקרובות

שליש מהבוחרים מצהירים: "ההיבט החברתי - החשוב ביותר"

יותר מעורבים ופחות מקובעים, יותר חברתיים ופחות בטחונים. ארבע שבועות לפני הבחירות, החוג למדע המדינה במכללה האקדמית גליל מערבי בשיתוף עם מכון הסקרים, גאוקרטוגרפיה, ביקשו לבדוק מהם הדברים העומדים בראש סדר עדיפויות המצביע הישראלי וכמה מאתנו מתכוונים להשתתף בחגיגת הדמוקרטיה.

על רקע הירידה התלולה בשיעורי ההצבעה, במערכות בחירות בעשור האחרון, נערך מחקר בחוג למדע המדינה מהמכללה האקדמית גליל מערבי בנושא ההשתתפות הפוליטית והתחומים אשר הינם בעלי עדיפות עליונה לציבור הבוחרים. לצורך המחקר, התבצע סקר בשיתוף עם מכון גאוקרטוגרפיה המציג גם תמונת מצב עדכנית, ערב עליית תשדירי הבחירות לתקשורת האלקטרונית, ממנה ניתן לגזור ולהעריך גם את כמות ה"קולות הצפים" ו"חוזק" הצבעת הבוחרים.

תוצאות הסקר מראים שינוי ברור במגמת ההצבעה.

כ-70% מהנשאלים הצהירו כי בטוח יצביעו בבחירות הקרובות ואילו 16% נוספים טענו כי הם "חושבים" שיצביעו.

לשם השוואה בשתי מערכות הבחירות האחרונות הצביעו בפועל 63% ו-65% מהמצביעים הפוטנציאלים, בלבד.

ד"ר אסנת עקירב, מרצה בכירה בחוג למדע המדינה, במכללה האקדמית גליל מערבי, מציגה מספר הסברים לשינוי המגמה: "במחאת קיץ 2011 צעירים רבים יצאו לרחובות והפכו למודעים ומעורבים יותר משהיו בעבר. הקמפיין רחב ההיקף המעודד את ההשתתפות הפוליטית מטמיע בציבור את התחושה כי הבחירות הקרובות משמעותיות ומכריעות במגוון רחב של תחומים ולכן יש חשיבות בהשתתפות בהצבעה."

לאחר שנתקבל האומדן, נתבקשו הנשאלים אשר הצהירו כי בכוונתם להצביע האם כבר החליטו מי יקבל את קולם בקלפי.

21% טרם החליטו עבור מי להצביע.

בתרגום מספרי למנדטים מדובר בכ-24 מנדטים המהווים "קולות צפים". פילוח מעמיק יותר מגלה כי 11%, מבין אלו אשר החליטו עבור מי להצביע, טוענים כי קיים "סיכוי גדול עד גדול מאוד" שישנו את עמדתם. הנתונים הללו מלמדים על פוטנציאל השינוי במפה הפוליטית הווירטואלית שאנו מכירים מסקרי ההצבעה האחרונים.

אך מהם הגורמים המשפיעים ביותר על הבוחרים או במילים אחרות מהי האג'נדה הדומיננטית לבוחר?

 37.8% מהבוחרים הגדירו את התחום הביטחוני-מדיני כחשוב ביותר לעומת

32.5% מהבוחרים הגדירו את התחום הכלכלי-חברתי כחשוב ביותר.

ד"ר עקירב: "בשונה מבחירות העבר הנושא החברתי- כלכלי אינו בן חורג אלא הופך להיות נושא  משמעותי בשיח הציבורי.

גם כאן, ייתכן שמחאת הקיץ שנראה הייתה שגוועה ללא פרי, עולה ומבשילה עכשיו לכדי צורך ורצון להצביע ולהשפיע על ההיבט החברתי –כלכלי, כמעט  כמו ההיבט המדיני".

התוצאות הנ"ל הינן עקביות  עם מחקרים נוספים שנערכו בחוג, דוגמת מחקר שבחן את השפעות וההשלכות המחאה החברתית בשנה האחרונה.

ד"ר ערן זיידיס, העוסק בחקר מגמות חברתיות בחוג למדע המדינה, במכללה האקדמית גליל מערבי, מזהה סתירה מסוימת בין סקרי דעת הקהל:"למרות שבשנה האחרונה היינו עדים למגמה ברורה של חיזוק המודעות לנושא החברתי בכל הרבדים של האוכלוסייה, כפי שניתן לראות גם מסקר זה, עדיין הנושא אינו מקבל ביטוי אלקטורלי. קיימת חוסר הלימה בין הייחוס והחשיבות שמקנה הציבור לאג'נדה הכלכלית חברתית , לבין מגמות ההצבעה כפי שאנו רואים את השתקפותן בסקרים כאשר המפלגות שמציבות את האג'נדה הביטחונית מדינית בראש סדר העדיפויות עדיין זוכות לנתח הקולות המשמעותי. האירועים האקטואליים בתחומי הבטחון, הצבעות "שבטיות ומסורתיות", אופי התקשורת אליה נחשפים הבוחרים  הן רק חלק קטן ממכלול משתנים המעצבים את תודעתו של הבוחר ומסבירים את המיני פרדוקס."  

סוגיית נוספת אותה ביקשו החוקרים לאשש היא סוגיית הצבעת המחאה. ידוע כי בעבר חלק לא מבוטל מהבוחרים הגדירו את הצבעתם כהצבעת מחאה (כנגד גוש פוליטי, מועמד מסוים או מיאוס מהמערכת הפוליטית בכללותה) ב-2006 מפלגת הגמלאים נהנתה מתמיכה רחבה שנתפסה כהצבעת מחאה של הקהל הצעיר.

הסקר מגלה כי 12.3% מהציבור מגדירים את הצבעתם כהצבעת מחאה ואילו 81.1% יצביעו מתוך תמיכה במועמד או מפלגה מסוימת.

הנתון כי אחד מכל שמונה מצביעים מבסס את הצבעתו כ"הצבעת אנטי" צריכה להמשיך ולהאיר נורה אדומה בקרב הפוליטיקאים. מנגד גם העובדה כי לא למעלה מ-80% (נתון גבוה יחסית) מביעים תמיכה מובהקת בשליחיהם מצביעה על מגוון רחב של אפשרויות בחירה.

ד"ר אסנת עקירב: "לעומת הבחירות הקודמות נוספו יותר רשימות ו"שחקנים חדשים" במגרש הפוליטי. עבור הבוחר כיום קיימות יותר אופציות איתם הוא יכול להגיע לדרגת הזדהות גבוהה יותר מבעבר."

הסקר הנ"ל מתווסף כאמור למחקרים שנעשו עד כה המצביעים על תחילת שינוי מגמה בהתנהגות ובהשתתפות הפוליטית של קהל הבוחרים. שינוי תודעתי זה הינו תהליך מתמשך שאת ניצניו ניתן לזהות כבר בקמפיינים השונים ואת תוצאותיו יתכן ונראה כבר בשיעורי ההצבעה, ובתוצאותיה, של מערכת הבחירות הקרובות. 

*הסקר שנערך בשיתוף מכון גיאוקרטוגרפיה -נערך ב 24/12/12