נחמיה שטרסלר ושלמה נקדימון יקבלו פרס מפעל חיים

דרוג:

העיתונאים נחמיה שטרסלר ושלמה נקדימון הם זוכי פרס מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים תל אביב לשנת 2012. הפרס יוענק להם במסגרת כנס אילת לעיתונות בתאריך 5.11.12 בהנחיית דנה וייס ובנוכחות כ-1500 עיתונאים, אנשי תקשורת ומובילי דעת קהל. העיתונאית יהודית יחזקאלי תקבל במעמד זה תעודת הוקרה מיוחדת על פועלה רב השנים.

 הבחירה בעיתונאים הותיקים התקבלה על ידי הנהלת אגודת העיתונאים בתל אביב בשל הנימוקים הבאים:

 נחמיה שטרסלר- "שטרסלר כותב ונאבק שנים רבות נגד המונופולים, הקרטלים והפירמידות של המדינה ושל בעלי ההון הגדולים במורה לפרקם, וכך להשיב כלכלה תחרותית יותר וצומחת יותר לטובת הצרכנים והאזרחים כולם.שטרסלר ידוע בעמדותיו הממוקדות וחדות בענייני כלכלה וחברה ונמנה על הבולטים והמשפיעים בענייני כלכלה וחברה בישראל".
שלמה נקדימון- "שלמה נקדימון מצטיין שנים רבות בעשייה עיתונאית ותקשורתית עשירה ומעמיקה. הישגיו לאורך השנים הקנו לו מקום של כבוד בהיסטוריה של מדינת ישראל ובעולם התקשורת והוא משמש דוגמה לדורות רבים של עיתונאים".

 בשנים הקודמות זכו בפרסים העיתונאים כרמלה מנשה, נח קליגר, דב יודקובסקי ז"ל, יעקב אחימאיר, דן מרגלית, ירון לונדון, מוטי קירשנבאום, סבר פלוצקר, יואל מרקוס, שלום קיטל, טומי לפיד ז"ל, חיים יבין ורון בן ישי .

על הזוכים:

נחמיה שטרסלר, עורך ופרשן כלכלי הכותב בעיתון  "הארץ" ועוסק גם בפרשנות כלכלית בערוץ השני.  בעבר הגיש, בין היתר, את הפינה "שלא יעבדו עליכם" בנושאי כלכלה וצרכנות ב "אולפן שישי".

בשנת 1983 מונה שטרסלר לתפקיד העורך הכלכלי של עיתון "הארץ", תפקיד בו כיהן עד סוף שנת 1998, עת מונה לעורך בכיר לכלכלה וחברה בעיתון. שטרסלר הוא חתן פרס סוקולוב לעיתונאות 1988, על חשיפת הפנסיה שקיבל הבנקאי ארנסט יפת, ועל פרסום סדרת כתבות שקראה למיצוי הדין עם הבנקאים האחראים לוויסות המניות.

בדצמבר 94' חשף שטרסלר את פרשת משה זנבר, שרכש 4 דירות בהנחה מחברת אפריקה ישראל, בעוד הוא משמש גם כיו"ר בנק לאומי, הבעלים של אפריקה ישראל וגם כיו"ר אפריקה ישראל עצמה. כתוצאה מהפרסום נאלץ זנבר להתפטר מתפקידיו אלה. בנובמבר 96' פרסם סדרה של מאמרי ביקורת נגד עריית תל אביב שקיבלה תרומה מיוסף בוכמן, בעל עסקים מפוקפקים בפרנקפורט, למימון האנדרטה ליצחק רבין בכיכר רבין. כתוצאה מהמאמרים החזיר ראש העיר רוני מילוא את הכסף לבוכמן והחליף את השלט המתנוסס מעל האנדרטה.

 בינואר 2011 זכה שטרסלר בפרס הישראלי לתקשורת כלכלית איכותית של האגודה לזכות הציבור לדעת, בשל "תרומתו לעיתונות הכלכלית הן ככתב והן כפרשן וכתיבתו המקורית בה הוא תוקף חולשות וחושף ללא מורא פגמים במדיניות הכלכלית".

נחמיה שטרסלר תומך בכלכלה חופשית, בעידוד יציאה לעבודה ובפתיחת המשק לתחרות מיבוא במטרה להוריד מחירים, להביא להתייעלות ולהגדיל צמיחה ותעסוקה. שטרסלר תומך בהקטנת ההוצאה הממשלתית ובהורדת מסים. במשך שנים ארוכות כתב שטרסלר נגד "שיטת הקודים" ותבע שמחירי המוצרים יפורסמו באופן מלא וברור על גבי כל מוצר ומוצר. בשנת 91' נשאו מאמציו פרי, ובכנסת עבר תיקון לחוק לפיו המחירים יפורסמו על גבי המוצרים, מה שתרם למניעת עליות מחירים לא מוצדקות, ולכן להטבת מצב הצרכנים.

 שלמה נקדימון, החוגג היום 55 שנות עבודה עיתונאית, החל את דרכו המקצועית בשנת 1957. את צעדיו הראשונים עשה בעיתון "חרות". בשנת 1966 הציע "ידיעות אחרונות" לנקדימון לעבור לשורותיו, ושם הוא פיתח את מומחיותו ככתב פוליטי בהשגת סקופים על המתרחש מאחורי  הקלעים של המערכת הפוליטית, ובהבאת מידע חדש על תהליכי קבלת החלטות בנושאי צומת מרכזיים.

בין מצבור הפרסומים שזכו לתהודה רחבה היו: הדחת ראש הממשלה לוי אשכול מתפקידו כשר הביטחון ערב מלחמת ששת הימים ומינוי משה דיין במקומו; הקרב הפוליטי בין מנחם בגין לבין שמואל תמיר על הנהגת תנועת החרות שהביאה את המפלגה לפילוג; תהליך קבלת ההחלטות שהביא למינויה של גולדה מאיר כראש הממשלה; סדרות החושפות את התהליכים החשאיים של הרכבת רשימות המועמדים בכל המפלגות בשנות ה-60 וה-70; הסיפור המלא של ביטול פרויקט מטוס ה"לביא"; הדרמה שמאחורי מעברו של האלוף עזר ויצמן למערכת הפוליטית; שחזור מהלכיו של אלוף אריאל שרון בפוליטיקה הישראלית  בשנות ה-80; הדיון הסודי להרחבה הנוספת של גבולות ירושלים; חשיפת המכתבים שהוחלפו בין מנחם בגין ואנואר סאדאת במהלך המו"מ לשלום; תאור חייו הסודיים של יצחק שמיר כמפקד יחידה סודית של "המוסד" באירופה; ועוד.

במהלך השנים פרסם ספרים בנושאי תהליכי קבלת החלטות בפרשות ציבוריות שונות, ביניהם, "לקראת שעת האפס", תיאור הדראמה שקדמה למלחמת ששת הימים ומה שהיה אחריה, "אלטלנה", מלחמות היהודים ב-1948;  "סבירות נמוכה" על מה שקדם למלחמת יום הכיפורים;"תמוז בלהבות", שחזור פרשת הפצצת הכור הגרעיני בעיראק; "תקוה שקרסה", על פעילות המוסד בסיוע למרד הכורדי בעיראק; "בגין"– ביוגרפיה ראשונה של בגין בעברית (עם אביעזר גולן.  "הבנק", כך הקים ב"ז הרצל את אוצר התישבות היהודים שהיה לבנק לאומי; וכן, "רצח הפוליטי הראשון בארץ ישראל",  יחד עם שאול מייזליש.

נקדימון פרש מ"ידיעות אחרונות" ב-2001, ומאז הוא ממשיך להביא גילויים של פרשיות עבר בעיתונים שונים. נקדימון הנו חתן פרס סוקולוב לתקשורת, פרס מכון יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל-אביב, "יקיר תל-אביב" על "תרומה ייחודית בתחום העיתונות, התקשורת, הפרשנות, המחקר, העיון והספרות".

תעודת הוקרה ליהודית יחזקאלי
העיתונאית יהודית יחזקאלי עבדה במשך שנים רבות בעיתון "ידיעות אחרונות" וממשיכה לעבוד גם היום ככתבת  בקול ישראל.

ליהודית יחזקאלי רקורד עשיר ומגוון  בעשייה עיתונאית בתחומי החברה והרווחה.  היא סיקרה אירועים חשובים בחיי המדינה, חשפה סיפורים אנושיים קשים  תוך שיקוף מצבן של שכבות אוכלוסייה מגוונות במדינה.  במסגרת עבודתה העיתונאית ראיינה עשרות משפחות שהשכול פגע בהן ועם רבות מהן היא ממשיכה בקשר חם. יהודית יחזקאלי היא גם כלת פרס " רוטרי" לעשייה חברתית.

במשך שנים רבות שימשה יהודית יחזקאלי  כיו"ר ועד  העיתונאים ב"ידיעות אחרונות", כחברת הנהלת אגודת העיתונאים  בתל אביב כממלאת מקום, וכיו"ר  ראש האגודה.  במסגרת פעילותה באגודת העיתונאים תרמה יהודית יחזקאלי רבות לרווחתם ולמעמדם של העיתונאים בכלי התקשורת השונים בישראל.

בימים  אלה שוקדת יהודית יחזקאלי על עבודת הדוקטורט שלה  בנושא: "טרור ותקשורת".

 זו השנה השישית לקיומו של כנס אילת לעיתונות ע"י אגודת העיתונאים תל אביב יחד עם אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון בנגב, בין התאריכים 4-7 בנובמבר במרכז הכנסים של ארמונות "הרודס" אילת של רשת פתאל. בכנס צפוים לקחת חלק כ-1500 אנשי תקשורת, עיתונאים, שרים, חברי כנסת, דוברים ואנשי יחסי ציבור, אנשי אקדמיה וכלכלה.