עו"ד כרמית טל אנגלברג הגיבה לפסיקתו של השופט ריבלי
עורכת הדין, ד"ר כרמית טל אנגלברג הגיבה לפסיקתו האחרונה של שופט העליון אליעזר ריבלין: "בית המשפט העליון הקים היום משוכה נוספת, אשר תקשה על חייהם של הנכים בישראל"
ילד בעל מום לא יוכל לתבוע פיצוי על עצם היוולדו וחייו את מי שלא זיהה נכונה, את הלקויות שמהן יסבול. כך פסק השבוע הרכב מורחב של בית המשפט העליון. עם זאת קבעו השופטים, כי הוריו יוכלו לתבוע פיצוי שיכסה את הוצאות גידולו ומלוא צרכיו של הילד גם לאחר התבגרותו, למשך כל חייו.
המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט אליעזר ריבלין בחר להקריא פסיקה זו ביומו האחרון בתפקיד. "הגדרת חייו של ילד מוגבל כנזק - מחייבת הכרעה שיפוטית בשאלה אם יש מצבים שבהם עדיף לו לאדם שלא היה נולד, וכי טוב מותו מחייו. אלו שאלות של פילוסופיה, של דת. התמודדות עם שאלות אלה אינה עניין להכרעה שיפוטית", כתב השופט ריבלין.
הולדה בעוולה היא נושא הנמצא במסגרת תחום דיני הרשלנות הרפואית. מדובר בלידה שהייתה נמנעת אלמלא רשלנות רופא, כשהכוונה היא למומים קשים שבגינם אמורה המערכת הרפואית להמליץ לבני הזוג לבצע הפסקת הריון. לאחרונה הגישה ועדה ציבורית שבחנה את הנושא המלצות שעיקרן נוגעות להסדר סוציאלי. זה יאפשר מתן תגמול לכל ילוד בעל לקות שיש עמה מוגבלות תפקודית משמעותית, בלי הבדל בין מקרה שבו הוריו היו בוחרים שלא להביאו לעולם אילו הועמדו.
עו"ד ד"ר כרמית טל-אנגלברג העומדת בראש משרד העוסק במשפט אזרחי, ומתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ונזקי הגוף, התייחסה לפסיקה: "בית המשפט העליון, בפסיקה שהקריא כב' השופט ריבלין, קבע כי אדם בעל נכות קשה לא יוכל להגיש בעצמו תביעה לבית המשפט בטענה כי טוב מותו מחייו. ערך החיים, גם אלו של הנכה, הם מקודשים- קבע בית המשפט - ולכן אל לו לנכה לטעון כי "טוב מותו מחייו". ברמה התיאורטית – הדברים נשמעים מוצדקים ונכונים, תוך קידוש עיקרון החיים בצל הנכות.
בפועל, לפסיקה זו יהיו תוצאות רבות וקשות אשר יקשו על חייהם – הקשים ממילא - של הנכים בישראל המתמודדים במשך שנים ארוכות מול בתי המשפט והמוסד לביטוח לאומי. נכים רבים איבדו היום את הסיכוי לשיפור איכות חייהם באמצעות קבלת פיצוי באמצעות מערכת הצדק שלנו".
|
