ידיעות וקומוניקטים של משרדי יחסי ציבור שונים - דיוניסוס יחסי ציבור

"רכוסים", ספרה השני של גלי רביץ, מקפל בתוכו שירים שנכתבו בשנתיים האחרונות לחייה, שנתיים קשות מאוד מחד ומשמחות מאוד מאידך. לתפיסתה של רביץ "אין רע בלי טוב. אין 'אין' בלי 'יש'. דבר לא נלקח מבלי שאחר ניתן לנו במקומו."

פרופ' מריאן פרקש מאוניברסיטת בוסטון, וסיגל וקס, מחלוצות השיקום הנפשי בישראל הן המרצות המרכזיות בכנס מקוון בין יומיים של מרכז יה"ל -מרכז יעוץ לבני משפחה של מתמודדים בתחום בריאות הנפש.

מעולם העבודה הסוציאלית לעולם המשטרה, הרצח והספרות – רומן הביכורים של אפרת כהן, "משימה אחת יותר מדי", תופס את הקורא מזווית חדשה שפחות נחקרה בז'אנר!

"לא רואים עליי' הוא ספרה הראשון של ניצן צליק, שבו היא חושפת את לקות הראייה שלה ואת חייה בעולם של "אנשים רגילים" - בשפה ישירה וכנה בגובה העיניים היא מקלפת את נפשה שכבה אחר שכבה.

המורה ליוגה ואשת העסקים הישראלית, יונית כהן המתגוררת בסן פרנסיסקו חושפת בספר הביכורים שלה "המסע אל הלא נודע" סיפור שיכול להוות השראה להצלחה עבור כל אישה.

ספר שיריו השמיני של פרופסור גד קינר קיסינגר, שחקן, מרצה, במאי, סופר, מתרגם, חוקר, אביר כבוד של נורבגיה, חושף, דרך רפרורים רבים לתרבות המערב, מהמיתולוגיה היוונית, התנ"ך, הסופרים הקלאסיים, התיאטרון והקולנוע, תמונה טרגית-אירונית של החיים, במיוחד על הרקע הפוליטי של תקופתנו ותקופת הקורונה.

לי גרנות רומי איבדה את אימה, אולצה לעבור לפלורידה עם אביה החדש שהתחתן מחדש במהירות, היא אושפזה במוסדות פסיכיאטרים, נמלטה, נעצרה בבית קולנוע, ושרדה לספר על הכל באוטוביוגרפיה מטלטלת חדשה בשם "מסע בשלוש מזוודות" היוצא לאור בימים אלו.

בית האמנים בתל אביב מציג: "להיות בבית" תערוכת היחיד של אייל טבת: העוסקת בדיוקנאות התא המשפחתי הקרוב, במרחב הביתי סביב תקופת הקורונה.

"דרך לא דרך", רומן ראשון למחזאי זוכה הפרסים, אריאל הכהן, חושף עוסק במערכות של חיים, יחסים ורגשות הנרקמות ונפרמות - ניתן להשיג החל מהראשון לספטמבר.

ספרה של רחל מיפו "לחברתי פטימה" מבקש להרים תרומה לאחוות העמים בארצנו. בכל רגע בחייה רואה רחל לנגד עיניה את דמותה של פטימה בכלא השחור של בגדה השחור והרעלה השחורה המכסה את פניה.

"קורונה: המחלה שמשגעת את העולם" ו-"לנועה יש קורונה" שני ספרים חדשים של בראונשטיין, מזניקים יריית פתיחה להתעסקות בנושא האקטואלי הכי מדובר של המילניום הנוכחי בתחום ספרי הילדים והעיון בישראל.

"המילון האסור" של גילעד חיטמן יגרום לקוראים לנוע באי נוחות, אבל, כמין חיטוט בפצע, כנראה שהם ירצו להמשיך לקרוא בו. בניגוד לרוח התקופה חיטמן מציג מילון ציני, שחור ובוטה, הראשון מסוגו בשפה העברית.

הוצאה מחדש של ספר השירים הסאטירים "קפה וקוראסון" היא הזדמנות לקורא העברי להתוודע לשירה חדשה מלאת שמחת חיים, ממזרית, אופטימית שהולחנה כבר בידי כ-60 מוזיקאים!

מהדורה מחודשת של "חרוזי ילדים קלוקלים ואחרים" מאת טוביה ריבנר רואה אור לקראת יום השנה למותו ב-29 ביולי ושופכת אור על הצד הסרקסטי, המגחך והביקורתי של המשורר הידוע.

"מִכָּאן וּמִמֶּרְחַקִּים" ספר שיריה של רות ארטמן מבטא מצד אחד את הניסיון להיאחז בזיכרון ובגעגוע ומצד שני, את חוסר היכולת לברוח מהמוכר ומהפוליטי, כמו למשל בשירים על ירושלים ותל אביב.