עיצוב קוונטי מטפל במהות הפנימית של מותג, יותר מאשר בחייו החיצוניים. הוא חודר ללב העניין. מציף את האמת הגרעינית דרך עיצוב וצורה משובחים. יצאתי לחוות עיצוב קוונטי בפעולה ביפן, ומצאתי אותו במרווחים האסתטיים שבין מקדשים קדמוניים וסצנות רחוב יומיומיות בטוקיו וקיוטו.
הרובע שיבויה ממחיש כיצד כיום הצרכנות משרתת בתפקיד של הענקת חווית-משמעות לאנשים. מיתוסים חדשים נוצרים וממותגים בתצוגה מרהיבה, ואז נמכרים עם ההבטחה שירצו את הצרכן על ידי חיבורו לסיפור גדול יותר. הצרכנות מובילה אנשים לרכוש יותר, אבל נראה שהקו הסיפורי של מותגים רבים דק כל כך, וגם ריק מהחוויה הגבוהה של משהו גדול מהחיים. מיתוסים ממוצאים מודבקים למותגים רק כדי להצדיק התנהגות מסוימת. אני מחפש מותגים שמהדהדים נרטיב מיתי מהותי, אנרגיה שמקורה אינה במותג עצמו, אלא פשוט עוברת דרכו.
ביפן, מצאתי שהאסתטיקה משמעותית ביותר. ה"מכניקה" של המגע היפני חושפת אמיתות מיתולוגיות גבוהות, עטופות בצניעות בתוך חומרים משובחים. הצורות היפניות מספרות נרטיבים מיתיים, ובתהליך זה ממש עובד גם העיצוב הקוונטי.
ריקי שחם רביצקי- מתודולוגית העיצוב הקוונטי שלנו משנה את זווית הראיה שבה יש לתפוס את המותג, ואז מחשבת את הנוסחה הויזואלית שלו בחומר. כמעצבים, אנו רואים עצמנו מחויבים להעביר את הקונספט המדויק הצפון בכל חומר. בראש ובראשונה, זאת גישה אחראית בראיה שלה אשר מאפשרת לנרטיב המיתי והמקורי להימסר כשהוא כולו טבול במשמעות. בזיהוי המיתוס יש מעין הכרות-מחודשת עם איכות מיתית גרעינית שנוכחת בו, אשר דרכה יוכל המותג לנוע על פני השטח ולהתממש בחומר בצורה הרמונית.
בהסתמך על ידע ממקורות שנראים אולי פחות קשורים, כמו פסיכולוגיה, פילוסופיה ומכניקה קוונטית, תהליך העיצוב נמנע בשלבים הראשונים מלטפל בשאלת הצורה. אין לצורה רלוונטיות לפני שמתמצתים את האתיקה של הנרטיב עצמו, אשר תהווה את היסוד המוצק והאמיתי של המותג.
בדומה למכניקה הקוונטית, בה מודעותו של הצופה מגבשת את המציאות מתוך מצבים אפשריים חסרי צורה, חדות הראייה לגבי התפקיד המדויק שמותג אמור למלא (בהתבסס על הנרטיב המיתי שלו), מאפשר להעניק לו צורה מנצחת.
כיוון שבאופן טבעי, הגישה הייחודית הזאת לעיצוב מצריכה יכולת מנטאלית שמסוגלת לרומם את העלילה, תהליך העיצוב הקוונטי מעמיד את כולנו ביחס חדש למותג. כך קורה שמהות והצורה מותאמים זה לזה מתוך אחדות, והתוצר הינו מותג רב עוצמה – כי הצליל הוויזואלי שלו משמיע את קולה של אמת אנושית כלשהי, במקום את העומס היומיומי של העולם. זהו הקול של הסיפור האפּי של הדבר עצמו, אשר מסופר באמצעות צורה.
מותגים שמהדהדים את הנרטיב המיתי שלהם מעניקים לצרכנים עלילה קוהרנטית, שהם בעצמם יכולים לממש בחומר. המותגים האלה מאפשרים לצרכנים לחיות-מחדש אמת מיתית אוניברסאלית, בכך שהם צורכים מותג שמעצים אותם רוחנית וחומרית באופן מלא במשמעות. זהו מותג שעושה צדק עם המהות הטבעית שלו, ולא עם סיפור צרכני שהומצא. כך, הוא משחק את תפקידו-שלו על בימת השווקים, במקום להיות אביזר תפאורה.
העיצוב הקוונטי הינו המקום בו המיינד והרוח מאוחדים במיתוס האמיתי שהם מספרים, ומעניקים בכך לצרכן לוח שלם שעליו יוכל לכתוב את סיפורו שלו.
( נכתב ע"י ריקי שחם עבור DAITD, מגזין Axis, טוקיו, יפן, אוג' 2012)
