דרוג:

ישראל מלאה בגתות היסטוריות שהן עדות לגידול כרמים והפקת היין בה, נמצאו גתות מתקופת בית ראשון, מהתקופה ההלנסטית, מהתקופה הביזנטית שמעידים על תעשיית יין עיקשת וחיונית שהיתה פה. סיפור תעשיית היין הישראלית

בחירת זני הגפנים שישתלו נבחרה על ידי מומחים שעבדו מטעם הברון ואלו בחרו בזנים צרפתים שחסינים לשמש האיזורית אך איכות היין שלהם הינה ממוצעת במקרה הטוב ומשקפת את החצי התחתון באיכות תעשיית היין העולמית. מאז ישנו מעבר הדרגתי ועקבי בימינו לשתילת זני גפן איכותיים בהרבה תוך בחינת האיזור בארץ המתאים לכול סוג וסוג.

תעשיית היין הצעירה של ישראל

בשנות השמונים מצב תעשיית היין הישראלית היה בסטנגציה, הישראלי לא נהג לשתות יין ויין לא נקשר בתרבות פנאי, יין נלגם בחגים במסגרת המצוות של המסורת היהודית ואיכותו היתה של ינות שולחנים, איכות נמוכה ולא מענגת, השינוי חל עם פתיחת השוק לייבוא בשנות התשעים והיה זה שינוי דרמטי, בבת אחת נחשף הצרכן הישראלי לעשרות סוגי יין מצוינים במחירים נוחים ואימוצה ופיתוחה של תרבות יין עולמית ומקומית החל. כיום הצרכן הישראלי שותה כשמונה ליטרים של יין בממוצע בשנה בעוד שעד שנת 97 הממוצע עמד על כארבעה ליטרים בלבד והמגמה בעלייה, למשל כאן הסברים. הצרכן הישראלי מפתח חך ליינות איכות ועובר מיינות חצי יבשים ליבשים. בישראל קמים יינות בוטיק כול הזמן וישנו מחקר מעמיק והולך באיפיון איזורים לזנים האידיאלים להם ומציאת זנים יחודיים לכול תת אקלים בארץ.

התחרות המקומית

יינות כשרים מהווים את החלק העיקרי מייצור היין הישראלי. ועם עליית קרנם של יינות הבוטיק וזכייתם בפרסים ובהכרה עולמיים ישנו ניסיון לבדל יין ישראלי מהתפיסה הקטגורית של יין כשר. ינות הבוטיק מתחרים בינות היקבים הגדולים והתחרות גורמת לירידת מחירים לצרכן, עדיין יינות ישראלים איכותיים עולים יותר אפילו בארץ מאשר יינות מקבילים להם באיכותם מתוצרת חוץ וזו מגרעה שמנסים לפתור בחוג יצרני היין.

המאמר פורסם על ידי חברת היין - http://www.wineculture.co.il/